מראות הרס בקיבוץ בארי
מלחמת חרבות ברזל
היום הרביעי למלחמה
לאחר שביום שבת שמיני עצרת חג סוכות מחבלי ארגון הטרור חמאס פלשו ליישוב וביצעו טבח חסר אבחנה בתושבי הקיבוץ
Photo by Kobi Gideon / GPO
האוחזים במקל בשני קצותיו.
פרופ’ אריה אלדד.
…ואחרי שהבנתי את המכה הנוראה. וחרטתי בזכרוני את המראות והקולות – ישבתי לעשות את חשבון הנפש הלאומי .
*
כשנחתמו הסכמי אוסלו שימשתי כמפקד הרפואה בפיקוד המרכז. ובין אוסלו א’ לאוסלו ב’ החלו הערבים ביהודה ובשומרון לרצוח יהודים. בעיקר בדרכים. הייתי בכל זירה. וראיתי את הנרצחים וטיפלתי גם בפצועים. ועל קיר המשרד שלי מילאתי טבלא גדולה עם שמות הנרצחים שרבין ופרס קראו להם “קורבנות השלום”. והיום אנו חייבים להבין כי ממש ביום שבו ערפאת נכנס ליריחו ולעזה בראש אלפי הרוצחים שלו , (“עזה ויריחו תחילה”) , ומדינת ישראל נתנה להם רובים – באותו יום ממש נוסדו “תשתיות הטרור” מהן יצאו הערבים למסע הרצח ביישובי העוטף. אבל ב1993 – לא התמרדתי. מילאתי את חובתי כרופא וכקצין. פיניתי את הפצועים והנרצחים. ולא שברתי את הכלים. ולא קמתי בצבא ובציבור ולא צרחתי – מה אתם עושים? אתם לא יודעים מי הם?
באחד הימים, לפני כשלושים שנה, נערך בפיקוד המרכז אישור תוכניות מגננה. ריטואל שנתי קבוע. כל שנה אותו סיפור רק מחליפים את מספרי הגדודים. וממש לפני שהאלוף סיכם ביקשתי לשאול משהו. הזכרתי להם שממש אותה תוכנית שבלונית הוצגה לפני שנה ולפני עשר. ובתוכנית היה גם מענה לאפשרות שחולית מחבלים תחצה את הירדן ותתקוף מוצב. התוכנית פרטה איך “נחזיר מצב לקדמותו” בהתקפת נגד מקומית. ואני אמרתי שברדיו שמעתי שלא חוליה של חמישה מחבלים אלא אלפי מחבלים חמושים צפויים להגיע בקרוב ליריחו, בפיקודו של ערפאת. ושאלתי מדוע אין בתוכניות המגננה של הפיקוד אפילו רמז לכך שהמצב השתנה, וצריך להיערך, למשל, לאפשרות שמאות מחבלים יצאו מיריחו ויציתו את הימ”חים של חטיבות הטנקים שלנו?
האלוף התבונן בי בלעג.
דוקטור, שאל , בשם איזה יישוב אתה מדבר?
כלומר : השאלה ששאלתי הייתה לטעמו מתריסה, פוליטית. לא צבאית.
לימים עלה האלוף לגדולה. היה אפילו לראש המוסד אך מעולם לא שמעתי אותו מודה כי היה עיוור וחרש ואטום לכוונות האמיתיות של ערפאת וחבר מרעיו . והיה שבוי בקונצפציית השלום. היום הוא פרשן מבוקש.
* ממש כמוחות האטומים והשבויים בקונצפציות של מפקדי צה”ל ב 1973וב 1993 – היו מוחות ראשי מערכות הביטחון בימינו אטומים וחרשים ועוורים לשינויים בסביבתם. מפטירים כאשתקד. ביום הכיפורים 73 היו אלף סימנים מעידים למלחמה – והמומחים התעקשו שזה רק תרגיל. ולפני שבועיים – ממש כמו אז, קיבלו את דיווחי התצפיתניות וקובצי אותות הסיגינט מהחודשים האחרונים, והחליטו שוב, כמו לפני חמישים שנה : זה רק תרגיל. “החמאס מורתע” קבעו מומחי הביטחון שלנו. ובמלחמה הבאה הם ישבו באולפנים ויגידו מה צריך לעשות.
*
הייתי חבר כנסת כשהחליט אריאל שרון על ההתנתקות. ידעתי, כמו רבים מחברי כי מדובר בפשע איום נגד מדינת ישראל ועם ישראל. וגם תחילתו של אסון צבאי. התשתית שהונחה באוסלו – תהפוך אחרי ההתנתקות לבסיס טרור ענק. אבל רוב הישראלים רצו להיפטר מהרצועה ומהמתנחלים שהכריחו את המדינה לשמור על גוש קטיף . זה היה חזק מהשכל הישר. אלו שלעגו לנו כשאמרנו שהסכמי אוסלו יביאו עלינו אסון – לגלגו עלינו שאמרנו שההתנתקות תביא את רקטות לכל הארץ ואת הרוצחים לנחל עוז. אלופי המטכ”ל התקרנפו לדרישתו של שרון והכריזו כי “כשנצא מעזה מצבנו ישתפר”. רמטכ”לים ואלופים בסדיר ובמילואים, הטילו את כל כובד משקלם בכל הפאנלים ברדיו ובטלוויזיה. אלו שתמכו באוסלו והביאו עלינו את האינתיפאדה השנייה פרסמו מודעות ענק והצהירו : “ההתנתקות מעזה טובה לביטחון. אנו קובעים כי לדעתנו המקצועית ההתנתקות תורמת לחיזוקה של המדינה וחיונית לביטחון ישראל”. משום כבודם של אלו שכבר אינם יכולים להתנצל לא אנקוב בשמותיהם. האחרים יושבים היום באולפנים ומסבירים לנו שצריך למחוץ את החמאס . כולם מתעלמים מתרומתם ליצירת מפלצת הטרור. הם מחזיקים בשני קצות המקל.
כחבר כנסת עשיתי כל מה שיכולתי כדי לעצור את פשע ההתנתקות – ונכשלתי. קראתי למרי אזרחי – ורק מעטים באו. לא היו לנו מאות טייסים וקציני מודיעין שהיו מוכנים, כמו היום , לאחוז את המדינה בגרונה. לימין לא היו כאלו שהיו מוכנים לחולל הפיכה צבאית .
אני שומע את כל המאשימים את נתניהו במחדל העוטף. אכן – אשמתו איומה. אך לא משום שסרב להיכנע לאיומי הפוטש של הסרבנים , ולא העריך כי האירנים והחמאס מאמינים לסרבנים ומזהים את חולשת ישראל ואת שעת הכושר. נתניהו אשם כי במשך שנים – ובניגוד למה שהבטיח ב 2009 – הוא לא עקר את החמאס. כל אחד מסבבי הדמים בחמש עשרה השנים האחרונות גלגל לידיו הזדמנות והצדקה, אך הוא העדיף הפסקת אש והסדרה. ולאחר כל סבב הבטיח ( בליווי מקהלת מפקדי צה”ל) כי הפעם החמאס הוכה והוא מורתע. גם הוא האמין בהבל הטמטום ששיפור המצב הכלכלי בעזה יקנה לנו שקט. זה חטאו וזה פשעו , בנוסף על חטא הצבעותיו בעד ההתנתקות. אבל כל הגנרלים באולפנים הקוראים היום להשמיד ולאבד ולמחוץ, וכל הפרשנים המאשימים את נתניהו שחיזק את החמאס – הם אלו ששיבחו אותו על זהירותו ומתינותו, ועל כי חסך חיי חיילי צה”ל ונמנע מפעולה קרקעית נרחבת להשמדת החמאס. בכוח צביעותם הם אוחזים בשני קצות המקל , ואינם ממצמצים , והמראיינים אותם לא שואלים אותם מתי התהפכו – כי גם הם ברובם שותפים לפשע.
*
כבר לפני כעשרים שנה קבע השב”כ כי לפחות שליש מהמחבלים משוחררי העסקאות – שבו לרצוח. אבל כל אלו ששטפו את מוחותינו במסע יח”צ אדיר לשחרור גלעד שליט – התעלמו מאיתנו כשאמרנו כי מאות יירצחו בידי מי שנשחרר. הם תבעו לשחרר רוצחים רבים מאוד תמורת האחד. נתניהו פשע כשניכנע לדעת הקהל ואישר את העסקה . הוא היה צ’מברליין, לא צ’רצ’יל, כששחרר יותר מאלף רוצחים. ועכשיו צריך להוסיף יותר מ1300 נרצחים בידי המשוחררים בעסקה ההיא. עוד לא תם מנין הנרצחים והנעדרים והנחטפים – וכבר קמים רבים מהמחזיקים במקל בשני קצותיו ותובעים עסקת חילופין חדשה לאלתר. כי חמאס מחזיק תינוקות ונערות וזקנים וחיילים . וכבר ברור להם כי “צריך לשלם כל מחיר” , כדי לשחרר את החטופים והשבויים. חמאס דורש את כל האסירים שבידי ישראל , למעלה מששת אלפים רוצחים, או מי שיהפכו לרוצחים אם ישוחררו. כמה ישראלים ייטבחו בידי המשוחררים הללו? והמחזיקים בקצה המקל התובע שחרור בכל מחיר היום – יחזיקו במלחמה הבאה בקצהו השני , יתלהמו ויציעו למחוץ.
*
השבוע, עשרה ימים אחרי האיוולת הפושעת של “החמאס מורתע” ישב האלוף במיל. עמוס ידלין באולפן ערוץ 12 וקבע נחרצות: “חיזבאללה מורתע”. מכשיר הטלוויזיה לא נשרף, המראיינים לא זרקו אותו מהאולפן. ואם בכל זאת איראן תחליט וחיזבאללה יפתח במלחמה – ידלין ודומיו יסבירו מדוע היה המהלך צפוי.
הוא וחבריו המומחים לביטחון הטיפו ומטיפים “לסיים את הכיבוש” ולהקים מדינה פלשתינאית. אז מה אם אוסלו הביא לאינתיפדה השניה , וההתנתקות – לטבח בעוטף? הם דורשים התנתקות גם ביו”ש. ואם חמאס או ג’יהאד או דאעש אחר ישלטו שם, ואלפי יהודים יירצחו חלילה – הם ישבו באולפנים, יגלגלו עיניים וימליצו למחוץ.
( צילום ההרס בקיבוץ בארי. צילום קובי גדעון. ויקיפדיה)
כתבות נוספות
