דיון השדולה למאבק בשחיתות-22/2/11
משתתפים:
- ח”כ פרופ’ אריה אלדד-יו”ר השדולה
- ח”כ ליה שמטוב
- עו”ד הלל שמגר-משרד מבקר המדינה
- שמואל גולן-משרד מבקר המדינה
מוזמנים:
- בני אליהו –מבקר פנים בעריית טבריה
- שמעון זיסין-מבקר פנים בעריית רמלה
- יעל אשל –מבקרת פנים במועצה אזורית גלבוע
- שוקי משעול- רשות המיסים
- עופר לוי-גזבר עיריית נצרת עלית
- שאול כרמלי- נמל חיפה-יו”ר ועד הסווארים
- רפי רותם- רשות המיסים
- עו”ד ברק כלב- אגוד המבקרים
- עו”ד אולגה גורדון-יועמ”ש נצרת עלית
- עו”ד ערן בר רבי-מבקר עיריית נצרת
- עו”ד עמיחי ויינברגר
- עו”ד דפנה קירו- התנועה לאיכות השלטון
- משה ליכטמן- עיתונאי “גלובס”
בפתיחת הדיון הגדיר ח”כ אריה אלדד את מטרתו:
קבלת תמונת מצב ההגנה על חושפי שחיתות בישראל ודיון בצעדים הנחוצים לשיפור המצב.
ח”כ אלדד מסר את נתוני מרכז המחקר והמידע כנסת ישראל.
- צווי הגנה לחושפי שחיתויות –בשנים 2006-2010 ניתנו 47 צווי הגנה לחושפי שחיתויות ע”י נציב תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה,מהם 37 צווים היו זמניים ו-10 קבועים
- מתוך 10 הצווים הקבועים 5 צווים זמניים שהפכו לקבועים.
- בשנים הללו נשלחו מטעם נציב תלונות הציבור 12 מכתבים לגופים נילונים להימנעות מנקיטת צעדים העלולים לשנות לרעה את מצבם של המתלוננים,כל עוד נמשך ברור תלונתם.
להלן עיקרי דברי המשתתפים:
עו”ד ברק כלב: מתאר את הדיאלוג בין מפירי הנורמה ואוכפי הנורמה והפעלת הדין המשמעתי נגד מבקרי הפנים,כצעד אוטומטי הננקט בכל פעם שאחד משומרי הסף חושף שחיתות.
מציע כי ראש הרשות יוכל להתלונן ,אבל הליך הטיפול יעשה ע”י ועדת בכירים במשרד הפנים.
מציע הוספת סמכויות ליועמ”ש שימנה גורם שכל עיסוקו יהיו שומרי הסף.
והבהרת סמכות מבקר המדינה לפסוק הוצאות משפט ריאליות.
עו”ד הלל שמגר:מנהל אגף נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה הדרך השכיחה “לבוא חשבון” עם שומר הסף היא נקיטת הליכי משמעת נגדם אם הם מאשימים את הממונים עליהם במינהל בלתי תקין או פגיעה בטוהר המידות.
לדעתו היועמ”ש צריך להיות מופקד על הנושא עוד טרם הגשת כתב אישום.
חייב להיות גוף בקרה מוקדם על-מנת שאי אפשר יהיה לפתוח בהליך משמעתי.
שמעון זיסין-מבקר עריית רמלה : לאחר שהאשים את ראש הרשות זכה ב 2007 לצו הגנה זמני ממבקר המדינה אך ב 2008, הסכים להשעות עצמו.
“הבעיה היא הסרת צו ההגנה במקרה שלי בעקבות איומיו של עו”ד ויינרוט ששרותיו נשכרו ע”י העירייה לפנות לבג”ץ נגד צו ההגנה שהוציא לי מבקר המדינה .תוך חודשיים הייתה תובענת משמעת נגדי ואז כשחזרתי למבקר המדינה אמר לי המבקר :מצטער ,אתה בהליך משפטי ,אינני יכול להתערב”
הלל שמגר בתשובה:במקרה של מר זיסין, בתום ברור הגיעו למסקנה שאי אפשר להפוך את הצו לקבוע ויש להסירו.ישנם גופים נוספים שצריכים להגן על חושפי השחיתות,
היום מבקר המדינה הוא הגוף היחיד המגן עליהם,ובחלק מהמקרים מסתבר כי לא מדובר בחשיפת שחיתות ואי אפשר להמשיך ולהגן על הפונה.
בני אליהו-מבקר עריית טברייה: לאחר שחשף התנהלות לקוייה הביע חשש בפני מבקר המדינהכי יתנכלו לו ותשובתו של המבקר הייתה כי מהמסמכים לא נראה כי יפטרו אותך.
כשקבל בהמשך את כתב התביעה נגדו הייתה תגובת המבקר כי אין באפשרותו להתערב כי מתקיים נגדו הליך משמעתי,ההליך המשמעתי נמשך 4 שנים,ובסופו הורשע.הוא עירער לביה”ד לעבודה וזכה בעירעור.
הלל שמגר:כשסברנו שפיטוריו נוגדים את החוק נתנו לו צו עד שמיעת ערעורו ,טענת העירייה נגדם הייתה :מי שמכם לתת לו צו זמני נגד פטוריו?
עופר לוי-גזבר עריית נצרת
קיבלתי ממבקר המדינה צו הגנה זמני.
הצו הזמני כמעט בוטל בטענה שאין לכאורה קשר בין השחיתות שחשף לבין הצו שקיבל.
נאווה רז ושלומית לוירר ממשרד מבקר המדינה הציעו לו 4 חלופות שהבהירו לו כי הוא וראש הרשות המבוקר באותו מעמד למרות שראש הרשות נעצר ולאחר מכן היה במעצר בית,בסה”כ 17 יום ) והוא חש שהוא,כשומר סף שחשף שחיתות ומי שמתלונן נגדו (ונעצר כאמור ע”י המשטרה ) זוכים ליחס דומה במשרד מבקר המדינה,כל אותה עת הרשות המקומית התנכלה לו,המחשב שלו הוחרם,היחס כלפיו נהיה עוין.
משה ליכטמן עיתונאי מ”גלובס” הביא מקרה שחקר: מקרה שוקי משעול ורפי רותם לדעתו שניהם מחוללי החקירה ברשות המיסים,סייעו לפרקליטות ולמשטרה,עובדים מוערכים.
אך מצבם היום משקף לדעתו את כישלונו של אגף נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה,בהגנה על חושפי שחיתות.
בועדת לביקורת המדינה שנת 2006 אמר מבקר המדינה “היה צריך לתת לו,לרפי רותם צו הגנה”.
רפי רותם חוקר ברשות המיסים (לשעבר) פנה ב 2003 למבקר המדינה בבקשת הגנה,לדבריו המבקר מודה כי טעה בעניינו אך אינו מתקן את המצב.
לדבריו הגיע עד בג”ץ אך הם ביקשו צו הגנה של מבקר המדינה.וכשהגיע לביה”ד לעבודה נזרק וטענותיו נידחו,רותם האשים כי בעלה של השופטת הוא עו”ד שמייצג את העבריינים אותם חשף ברשות המיסים.השופטת לפיכך הייתה נגועה בניגוד עיניינים והוא לא זכה למשפט צדק.
שוקי משעול חוקר ברשות המיסים (לשעבר) מתאר כי כבר בשנת 2003 התריע על השחיתות הנחשפת עתה ברשות המיסים,הוא נאלץ להתפטר מרשות המיסים.
הוא נמנה על קבוצה של 15 בכירים ברשות המיסים שחשפו שחיתות אך לא זכו לקבל הגנה ממבקר המדינה.
עו”ד דפנה קירו- איכות השלטון: ביצוע תיקוני החקיקה מתמהמה בגלל שמשרד המשפטים לא מוציא תקנות זה 4 שנים.
כתוצאה מכך הנציבות לא מתקנת את התקשי”ר,והגופים המבוקרים לא מוציאים תעודות ממצאים.
לטעמה חסר היום מנגנון של פיקוח,בקרה,והעמדה לדין על הפרת צו.
עו”ד הלל שמגר: מבקר המדינה כבר טוען זמן רב מול יו”ר הכנסת על היעדר תקנות בנושא.
יעל אשל-מבקרת מועצה אזורית גלבוע– חושפת שחיתות,פניתי למבקר המדינה וזכיתי לקבל צו הגנה,אך למרות הצו מצבי קשה.אומנם לא פוטרתי אך אני עובדת מהבית בגלל התנכלויות ראש המועצה, צו הגנה של המבקר לא נאכף.
בסיום הדיון קבע ח”כ אריה אלדד כי:
חושפי שחיתויות אינם מוגנים כהלכה בישראל,וגם אם זוכים להגנה – היא אינה עוזרת.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור נסוגים כשערכאה שיפוטית נכנסת לתמונה, כך שכשמבקר פנים חושף שחיתות, ראש הרשות לפני שיפטר אותו יגיש תביעה נגדו,בשלב הזה מבקר המדינה אין בסמכותו להתערב.
ח”כ אלדד הציע כי:
- יוקם גוף שיוכל לאכוף ביצוע צווי הגנה.
- תיעשה פניה חוזרת לשר המשפטים,להזכירו את חובתו לפרסם תקנות.
- תנוסח הצעת חוק כדי להקים רשות להגנה על חושפי שחיתות,או קביעת מנגנון כזה במסגרת הועדה לטיפול בעובדים בכירים במשרד הפנים.
- ינוסח תיקון לחוק מבקר המדינה- הגנה על חושפי שחיתות,לעניין הגנה על שומרי הסף.
כתבות נוספות
