במהלך שהיה ספק ניסיון סחיטה ספק נטילת סיכון מחושב החליט פורום מטכ”ל לתרגם את הקצוץ בתקציב הביטחון להקטנת סד”כ הטנקים ומטוסי הקרב של צה”ל. שינוי במבנה האוגדות ופיטורי אלפי אנשי קבע. המהלך הזה יכול היה להתקבל כרע הכרחי גם בעיני ביטחוניסטים מושבעים , ועיתוני סוף השבוע פרסמו שורת כתבות להלל את הצבא הקטן והחכם הממתין רק להקטנת תקציב הביטחון כדי להיוולד. ושר הביטחון יעלון ( לא זה שהבטיח לנו שהרקטות של החיזבאללה יחלידו במחסנים?) ידע לנבא כי כבר לא נראה מלחמות קלאסיות של טנקים מול טנקים. ניתן היה להצטרף לצהלת הקיצוצים ההכרחית לכאורה הזו אלא שימים אחדים לפני אישור התכנית הרב שנתית הזו עסקו קברניטי המדינה ( ראש הממשלה מול קרי, יעלון מול מזכיר ההגנה צ’אק הייגל ועמידרור מול סוזן רייס) בתוספת תקציב לצבא מצריים. על רקע המהפכה במצריים והרצון לחזק את הצבא במהלך לסילוק האחים המוסלמים התערבה ישראל לטובת צבא מצריים מול הממשל האמריקאי והמליצה כי ארה”ב תתגבר איכשהו על חוק אמריקאי מפורש האוסר העברת תמיכה אמריקאית למדינות שהתחוללה בהן הפיכה צבאית. ואכן ארה”ב “בוחנת” את המצב במצריים: האם כשבאו נציגיו החמושים של הגנרל סיסי לנשיא מצריים המכהן מורסי וליוו אותו למעצר אי-שם ( בישראל היו ודאי קוראים לו “האסירX ) היתה זו הפיכה צבאית כפשוטה או שניתן איכשהו לכבס את ההפיכה ולטעון שהיה זה “רצון העם”.
אז מצריים תקבל שוב 1.3 מיליארד דולר כסיוע בטחוני מארה”ב. מה כבר אפשר לקנות בזה? נניח שיחליטו שהם רוצים רק טנקים. 300טנקי אברהמס M1A2. משוכללים בדרך. שלוש חטיבות. דיביזיה משוריינת. ואם במטוסים הם חפצים – 32 מטוסי F16 מהדגמים המשוכללים ביותר הנמצאים בידי ישראל. שתי טייסות.. בקיצור – מה שמקצצים מתקציב הביטחון שלנו –רוצים להוסיף לאויבינו.
רוצים לעזור למצרים? תנו להם חיטה.
תנו להם אשראי. תנו להם סיוע אזרחי. דולרים אם הם צריכים כסף למשכורות לצבא הקבע שלהם. אבל הסיוע הבטחוני האמריקאי למצרים ( בדומה לזה הישראלי ) הוא בעיקרו
קופונים לרכישת ציוד צבאי בארה”ב ( או במפעל המשותף המצרי אמריקאי לייצור טנקי אברהמס במצריים). הכסף הזה הוא כסף לקניית נשק. יש להם נשק וחיילים בשפע
להילחם בכל ארגוני הטרור בסיני ותוספת טנקים או מטוסים לא תעזור להם בקרבות האלה.אין למצריים אויבים צבאיים קונוונציונליים במרחבה זולת ישראל. בעשורים האחרונים מתאמן צבא מצריים למלחמה רק במודל לחימה נגד צה”ל. לא נגד צבא לוב שכבר איננו או צבא סודן שלא קם עדיין. אם משהו ישתבש מאד במזרח התיכון. הנשק הזה יכוון נגדנו. מידת הסבירות? ממש כמידת הסבירות שהעניקו גורמי המודיעין בישראל לפני שנתיים לסיכוי שהמשטר במצריים יתחלף פעמיים.אולי סיכוי קטן אבל אין שום דרך לדעת בביטחון שלא יתרחש ולכן יש לשקול את מחיר הטעות. לא רק את הסיכוי.
ולפיכך, ובקיצור : תנו להם פיתות. אל תתנו להם רובים.
כתבות נוספות
