גורל עמונה בידינו
פרופ’ אריה אלדד
בעוד חמישה חודשים – אם לא יתרחש מהלך משפטי דרמטי – ישלח שר הביטחון אביגדור ליברמן דחפורים להרוס את עמונה, על פי החלטת בית המשפט העליון.
בעוד חמישה חודשים – אם לא יתקבלו החלטות ממשלה שיאפשרו המשך קיומה ובניינה של עמונה במקומה הנוכחי – יהיה ראש הממשלה בנימין נתניהו חתום אישית על הריסת יישוב בארץ ישראל. הפעם לא יוכל לקפוץ כמה דקות או שבוע לפני ההתרסקות, כפי שעשה בימי “ההתנתקות”, בהיותו שר האוצר של אריאל שרון. מאז הוא מנסה לשכנע את הפתאים בציבור שהוא “תמיד היה נגד ההתנתקות”. אך מה לעשות? דברי ימי הכנסת מוכיחים ההפך. איך הצביע שוב ושוב ושוב בעד הריסת עשרים וחמישה יישובים פורחים וגרוש תושביהם. ולפיכך : יש לנתניהו קבלות של מחריב ומגרש. ולאיש בין נאמני ארץ ישראל אין רישיון להיות מופתע אם נתניהו יעשה זאת שוב.
בעוד חמישה חודשים יהיו גם כל חברי הבית היהודי – לפחות אלו שיישארו בקואליציה עד אז – שותפים באחריות לפשע הזה.
חורבן עמונה לא ייעצר מאליו, ואני מציע גם לא לסמוך יותר מדי על כל חברי הכנסת והשרים שנשבעו אמונים לעמונה. בשעת המבחן תמצאו בהם נמנעים, מתאדים מהמליאה או גם כאלו המסבירים מדוע הצביעו בעד החורבן והגרוש. אין גם אפשרות לסמוך על “מועצת יש”ע”. זו איבדה את כוחה ומעמדה הפוליטי המרכזי כשהפכה משתפי”ת של הממשלה בימי ההתנתקות. אפילו נגד הקפאת הבנייה אינם מסוגלים היום להיאבק ביעילות.
היועץ המשפטי לממשלה כבר קבע את עמדתו ש”חוק ההסדרה” לא יעמוד במבחן בג”ץ. יש פתרונות משפטיים אחרים, הממשלה יכולה לאמץ אותם. זה תלוי כמובן באדם אחד : בנימין נתניהו. רק אם יבין שהוא יאבד את כסאו ולא ישוב להיות ראש ממשלה – יעשה משהו כדי למנוע את החורבן. רק אם יחשוש שמראות פוגרום עמונה מלפני עשר שנים ישובו בעוצמה כפולה ומכופלת, ושהפעם הוא יהיה אחראי לשפיכות דמים חלילה – רק אז יעשה משהו למנוע. ורק ציבור נאמני ארץ ישראל יוכל להניע אותו להאמין שכך יהיה אם ישלח את הדחפורים.
יש בידי הציבור היום כלים שלא היו בידינו לפני עשר שנים. הרשתות החברתיות יכולות היום להכשיל הפיכות צבאיות, להניע מאות אלפים . מה שיכלו השמאלנים לעשות בימי המחאה החברתית – צריכים גם נאמני ארץ ישראל להיות מסוגלים לעשות, תוך עקיפת התקשורת, והממסדים הארגוניים שנואשו מכל מאבק. בלי תקציבים ענקיים ושופרות תעמולה רבי עוצמה. הפעם – גורל עמונה בידינו.