בית אל, אנחנו בבעייה. המאמר המתפרסם הבקר ( 11 דצמבר 14) בעיתון “בשבע”

בית- אל,  אנחנו בבעייה.
פרופ אריה אלדד
בפורום סבן שהתקיים השבוע בוושינגטון ראיין השגריר לשעבר מרטין אינדיק את השר נפתלי בנט. עמיתי לתכנית היומית ב"רדיו ללא הפסקה", בן כספית כתב על כך במעריב סופשבוע: "זה היה אירוע מכונן, אולי חד-פעמי. מאות היושבים באולם יצאו ממנו הלומי רעם. האם אלה פניה החדשות של ישראל? הם שאלו את עצמם.  אם כן, יוסטון, אמר אחד הנוכחים, אז אנחנו בבעיה.
בנט התפוצץ על הבמה. הוא לא בא להתנצל, הוא לא בא לעשות דיפלומטיה, הוא לא בא בטוב. הוא נכנס, בכל העוצמה (ויש בו עוצמה), בכל הפרדיגמות המשותפות שעליהן נשענת מערכת היחסים המורכבת כל כך בין ישראל לארה”ב. ...כן, הוא חושב מחוץ לקופסה, אבל על הדרך הוא גם שובר אותה לרסיסים."
צפיתי ב 80 הדקות של הראיון. בנט אכן היה במיטבו. הוא הזכיר לקהל שהורכב בעיקר מנציגי השמאל הישראלי והשמאל היהודי-אמריקאי, ועיתונאים ( שמאל כבר אמרנו?) מה שהם שכחו או הדחיקו : שחרף  עשרות השנים של שטיפת מוח מצד מאמיני דת השלום אצלנו ובחו"ל,  ובגידת המנהיגים -הציבור ישראלי מסרב להתאבד. בנט גם אמר בפשטות שהוא מתנגד למדינה פלשתינאית. הוא גם אמר שזו המולדת שלנו ואולי זו הטרגדיה של הערבים ששאיפותיהם לאומיות נתפשות אצלנו כמה שיוביל לחורבננו.
אבל כשנלחץ  מול אינדיק ועיתונאים מהקהל, לגבי נכונותו לשאת בתוצאות חמורות אפשריות של סיפוח שטחי C - המהווה חלק מתכניתו המדינית  - אמר בנט שלא מדובר בצעד חד פעמי קצר, מהיום למחר, אלא אולי משהו שייקח עשרים, אפילו ארבעים שנה.
בכנסת ה-18 היינו זאב אלקין ואני, יושבי הראש של שדולת ארץ ישראל. התעורר ויכוח אם לתמוך בתכנית הקוראת לסיפוח שטחי C. החשש היה שמכלל הן ישתמע לאו : ויתור במשתמע על השאר. אבל כאשר בנט מוכן לדחות לשני דורות גם את תביעת הסיפוח על השטח בו מקיימת ישראל שליטה אזרחית ובטחונית מלאה - יש לחשוש שהוא נמצא במדרון חלקלק. במדרון כזה מצא עצמו בעבר בנימין נתניהו. בתחילת הדרך עוד אמר " מי שאומר כן למדינה פלשתינאית - אומר לא למדינת ישראל". בסוף ההתרסקות בא לבר אילן ב2009 ואמר כן למדינה פלשתינאית. עד היום לא הצהיר נתניהו שהוא חוזר בו מאמירת "לא " זאת למדינת ישראל. 
בנט דיבר  גם על התכונות הדרושות למנהיג, ואמר כי עמוד שדרה פנימי הוא תנאי הכרחי.  פורום סבן איננו סיר הלחץ של קמפ דייויד או "וואי פלנטיישן". כאשר מנהיג הימין בישראל מוכן , תחת לחצם של שגריר לשעבר ומספר עיתונאים לדחות את עמוד התווך של תכניתו המדינית לארבעים שנה - אינני יודע אם הבעייה היא ביוסטון, או בבית אל.