ביקור ביידן : המחיר.
פרופ’ אריה אלדד
למזכיר האמריקאי קיסינג’ר ( יהודי כמובן) יוחסה האמרה “לישראל אין מדיניות חוץ. רק מדיניות פנים.” השבוע למדנו כי ביחס לישראל ולמזרח התיכון – גם לארה”ב יש בעיקר מדיניות פנים.
אחרי רצח חשוקג’י דרש הנשיא ביידן להפוך את סעודיה ל”מדינה מנודה” ואת יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמן למצורע. אבל פרצה מלחמה באוקראינה, ומחירי הנפט זינקו. ולאמריקאים – 5 דולר לגלון בנזין זה הרבה יותר מדי ערב בחירות נובמבר , ולכן טס ביידן לסעודיה כדי ללחוץ את ידו של המצורע.
רבים מהיהודים תומכי המפלגה הדמוקרטית בארה”ב הם ליברלים ואנשי שמאל. הם לא יפסיקו את תרומותיהם למפלגה ולא יצביעו למועמדים רפובליקאים רק כי ממשל ביידן סחט מישראל אי אילו “מחוות” למען הפלשתינאים. האגף השמאלני, האנטישמי והפרו ערבי במפלגה הדמוקרטית – ודאי ישמח ממש. ולכן כלל ביידן בתכנית הביקור בישראל גם את בית החולים “אוגוסטה ויקטוריה”, מוסד של אונר”א במזרח ירושלים. אחרי שטראמפ קיצץ משמעותית את התמיכה האמריקאית בארגון המיותר והמזיק הזה, המנציח את “בעיית הפליטים” – בא ביידן לתרום לו, ולחזק בעצם הביקור את מעמד הרשות הפלשתינאית במזרח ירושלים, וחמור מזה : שום נציג ישראלי רשמי לא נלווה לביקור. כי ביידן אינו מכיר בריבונות ישראל בחלק הזה של ירושלים.
אין כמובן בממשלת ישראל מי שימחה ויתנגד. בנט הרי התאדה לגמרי, הוא לא קיים, ולפיד זקוק לצילום עם נשיא אמריקאי, לטובת הבחירות כאן. ולכן – ממשלת ישראל מנגבת את הרוק ואומרת : זה רק קצת כסף לערבים. ומי בכלל רוצה להתנגד לתרומה לבית חולים?
אז בואו נדבר על בית החולים.
את בית החולים “אוגוסטה ויקטוריה ” היה משרד הבריאות צריך לסגור מזמן. כשם שנעשה בשנת 1984 לבית החולים “הוספיס” בעיר העתיקה. זהו בית חולים קטן, המוחזק בידי אונר”א. הרמה הרפואית והיקף השירותים בו ירודים. אבל הוא הפך להיות “עמדה קדמית” של הנוכחות הפלשתינאית בירושלים, הרשות הפלשתינאית והאירופאים מתנגדים לסגירתו, אף שיש ממש בסמוך לו שני בתי חולים מודרניים – הדסה “הר הצופים” ובית החולים “מקאסד” ( כ-300 מיטות בכל אחד). אוגוסטה ויקטוריה הפך “מתחם פלשתינאי” בירושלים. יהודי, הנראה ישראלי, שינסה להיכנס לבקר בשטח בית החולים ( מבנה נפלא מהמאה ה-19, שהיה משכנו הראשון של הנציב העליון הבריטי עד שנבנה “ארמון הנציב”) – תיחסם כניסתו בידי השומרים. “זה מוסד פרטי” הם אומרים. “אין כניסה”. האמינו לי. ניסיתי.
ראויה האמת להיאמר : גם כשטראמפ ביקר בירושלים, הוא הגיע לכותל המערבי במסגרת “ביקור פרטי”, ללא ליווי נציגי מדינת ישראל. גם זה היה ביזיון, אך איש אינו יכול לטעון שביקור בכותל מהווה תמיכה בתביעות הערביות בירושלים. אבל ביידן, שהתנגד להכרה בירושלים כבירת ישראל ולהעברת השגרירות לירושלים, שרוצה למחות כל מה שעשה כאן טראמפ, עתיד לבקר באחד מ”מוסדות הדגל” הפלשתינאיים בעיר.
* * *
ביידן לא הסתפק בביקור באוגוסטה ויקטוריה. ממשלת ישראל נרמזה שהאמריקאים דורשים “מחוות נוספות” לפלשתינאים. לכאורה – לא ברור למה, הרי מארחיהם הסעודים ( והם מטרת המסע הזה, זוכרים?) לא היתנו אף לרגע את הגברת תפוקת הנפט במחוות לטובת אבו מאזן או הרש”פ. רק מחלקת המדינה האמריקאית עדיין מבקשת להחיות את הרעיון המת של “שתי המדינות”. והנשיא ביידן – גם אם זו היתה פעם גם מדיניותו – הוא אדם הזקוק היום להוראות הפעלה מפורטות כדי להיכנס לפגישה, להתיישב, לומר שלום לנוכחים ולצאת מהחדר בתום הפגישה. ברור כי הוא עצמו אינו מוביל היום שום מדיניות. אבל פקידי מחלקת המדינה בשלהם ולכן הזדרז שר הביטחון גנץ להכריז על “צעדים בוני אמון” מול הרש”פ : שש תוכניות מתאר לערבים אושרו בשטחי C. תוכניות שכל המתבונן בהם אינו יכול שלא להבין כי הן נועדו להקיף את ירושלים בבניה ערבית צפופה. בחיזמא )מצפון מזרח לירושלים ) ובחרמלה (מדרום מזרח) אושרו התוכניות באופן סופי, ובכיסאן ( מדרום מזרח) ובתיר (מדרום מערב לירושלים) וכן בפקיקס ( הר חברון) וחארס (בשומרון) – התקבל אישור להפקדה, שהוא השלב הראשון בדרך לאישור הסופי לבנייה. מעמדם של 5500 פלשתינאים נוספים הוסדר במסגרת מאמציהם ל”זכות שיבה זוחלת” , אלפי אישורי כניסה נוספים הוענקו לעזתים. רק דרישת הפלשתינאים לנוכחות שוטרים שלהם במדים ונשק בגשר אלנבי – עדיין לא אושרה.
וכדי להוסיף חטאים על פשעים : ביום א’ הקרוב, אחרי שביידן כבר ייסע מכאן, עמדו לעלות לועדת התכנון המחוזית בירושלים שתי תוכניות בניה ליהודים בירושלים. “גבעת השקד” ו”אמת המים התחתונה” בדרום העיר. 2000 יחידות דיור . כמחציתן בכלל בתחומי ירושלים המערבית , שלפני מלחמת ששת הימים. באזור זה מתקיים מירוץ קריטי בין הבניה הערבית – השואפת לחבר את בית לחם עם מזרח ירושלים – ובין בניה יהודית שתחבר את ירושלים ( הר חומה, גבעת המטוס, גילה) עם גוש עציון. לפיד הורה להסיר את שתי התכניות הללו מסדר היום. שקד, המופקדת על הועדה המחוזית העדיפה לדחות את הדיון כולו. עוד קודם לכן , בכהונת בנט, מנעה הממשלה דיון בתכניות הבניה ב1E ובעטרות. שתי תכניות מפתח שנועדו למנוע רצף התישבותי ערבי מהר חברון ועד ג’נין. אז אם בנט, איש ימין לשעבר, עצר בניה יהודית בירושלים, מה נבוא בטענות לאזובי הקיר השמאליים גנץ ולפיד? ואם השר לענייני ירושלים ומורשת (וגם שר הבינוי והשיכון האמור להילחם למען בניה יהודית בירושלים) זאב אלקין, שותק וחובק ידיים ומשתדל לא לקלקל את הדימוי “המרכזי” החדש שלו לאחר שמפלגתו חברה לגנץ – מובן מדוע “שלום עכשיו” מברך על עצירת התוכניות להקמת “התנחלויות” במזרח ירושלים, וקורא ללפיד להתנער משרידי השפעות הימין בממשלתו. נראה כי הקריאה כמעט מיותרת: אין עוד קוטב ימני בממשלה. “ימינה” נראית מחוסלת, מחפשת קרש הצלה. בנט לא קיים. גדעון סער, אלקין ושאר אנשיהם מסירים בחיפזון את האיפור הימני מפניהם כדי להשתלב בנוחות ב”כחול לבן” ולהינצל מחרב אחוז החסימה. הנדל והאוזר מחפשים קורת גג, וליברמן, שמעולם לא היה ימין אידיאולוגי – מסתפק בשנאת חרדים. איש מהם לא יפריע ללפיד ול”שלום עכשיו” להשתולל קצת עד הבחירות.
(צילום מסך ערוץ 13)
כתבות נוספות
