“א- דאולה – מענא”
פרופ’ אריה אלדד
בימי המנדט הבריטי היו הפורעים הערבים, הרוצחים במאורעות תרפ”א ותרפ”ט יוצאים לשחוט יהודים בקריאות “איטבח אל יאהוד” “אללה הוא אכבר” המוכרות עד ימינו. אבל באותם ימים נוספה גם הקריאה “א-דאולה – מענא” : “הממשלה איתנו”. היטב הבינו אז הפורעים הערבים כי השוטרים הבריטים, העומדים בחיבוק ידיים ואינם מונעים מעשי טבח, או גם פורקים את המגינים היהודים מנשקם – נוהגים כך על פי פקודה מפורשת של ממשלת המנדט הבריטי.
הקריאה הזאת אינה נשמעת עוד היום בריש גלי, אך הרפיסות והרפיון של משטרת ישראל שלא ניסתה למנוע את גל הפרעות האחרון בעכו, בלוד, ביפו, בירושלים – חלחלה היטב לשטח. שוטרים עמדו מנגד כשהוצתו מכוניות ובתי כנסת. רק כשנשקפה סכנת חיים למישהו – חשו לחלץ אותו. ההוראות שקיבלו היו “להכיל” פגיעה ברכוש. להתערב רק בחשש לפגיעה בנפש. וגם אז חש מפכ”ל המשטרה הכושל לגנות את “האלימות משני הצדדים”.
והערבים – הבינו.
הם מבינים זאת בהר הבית. ליהודי אסור להניף דגל ישראל בהר. לערבים מותר להניף כל דגל שירצו. מה לזה ולהיות המקום “קדוש” בעיניהם? שום דבר. הר הבית חשוב להם מבחינה לאומית כי שם מוותרת מדינת ישראל יום יום על ריבונותה. כרזות אהדה למוחמד דף, דגלי חמאס וחיזבאללה – הכל מותר. א-דאולה מענא.
ןכך יכול היה אחמד טיבי , מי שהיה יועצו של רב המחבלים ערפאת – למנוע מח”כ בן גביר מלדבר במליאה כי לא פנה אליו בתחילת נאומו בתואר “אדוני היו”ר”. בן גביר צודק כמובן שאין אפילו פסיק בתקנון הכנסת המחייב אותו לנהוג כך. טיבי יודע זאת היטב ולכן הסביר :”זו הוראה של יו”ר הכנסת.” אם אכן כך הנחה ח”כ מיקי לוי, יו”ר הכנסת הוא נהג כקצין משטרה ולא כיו”ר כנסת. הוא בטוח שהוא – החוק. ולכן הוא יכול לחייב חברי כנסת לעשות או לא לעשות משהו בלי שהדבר יעוגן בתקנון כתוב וחתום. אם הכנסת היתה פועלת כהלכה – הייתי מגיש תלונה לועדת האתיקה נגדו ונגד טיבי, על חריגה מסמכות ושימוש שלא כדין בכוחם. אלא שיו”ר הכנסת לוי טרם מינה ועדת אתיקה , וגם כשימנה – אינני רואה יו”ר ועדת אתיקה שזכה זה עתה לכבוד הרב הזה מידי יו”ר הכנסת – ממהר לדון בתלונה נגדו, ונוזף בו על חריגה מסמכות.
כשטיבי השתיק את בן גביר ותבע ממנו לפנות אליו בתואר “אדוני היו”ר” הוא ידע שיזכה לגיבוי מלא מיו”ר הכנסת. כאז כן עתה. הוא ידע : “אל דאולה מענא”. כשהגיע לפני ימים אחדים להר הבית בלי לתאם זאת מראש עם קצין הכנסת ( על פי הנחיית יו”ר הכנסת שטיבי, כזכור, מקפיד למלא אחר הוראותיו) – לא מנעה המשטרה את כניסתו. לעומתו – חברי הכנסת שיקלי ובן גביר נחסמו . א-דאולה מענא.
מאז ימי בג”צ קעדן -קציר נקבעה ההלכה שמדינת ישראל או גוף הפועל מטעמה אינו יכול להקים יישוב ליהודים בלבד או למנוע מערבי לקנות אדמה או בית בשכונה המוקמת בעיר או יישוב יהודי. בעמל רב הוחרגו מהחוק הזה ( שנחקק כמובן בידי בית המשפט העליון בשבתו כרשות המחוקקת) רק יישובים קהילתיים קטנים הרשאים לקיים ועדות קבלה. אסור כמובן לפרסם מכרזים למכירת קרקעות או בתים המיועדים ליהודים בלבד, כי זאת גזענות.
הקרן הקיימת לישראל, היא גוף שהוקם על ידי הקונגרס הציוני, בכספי העם היהודי, כדי לגאול את אדמות ארץ ישראל מידי הערבים ולהקים יישובים יהודיים על קרקעות אלו. אבל אותו “בג”צ קעדן” הזכור לשמצה קבע כי מנהל מקרקעי ישראל , גם כשהוא מנהל את אדמות קק”ל – אינו רשאי להימנע ממכירת קרקע לערבי. מזוז, בהיותו היועץ המשפטי לממשלה קבע בשם עיקרון השוויון כי הכלל של קק”ל הקובע איסור מכירת אדמותיה לערבים – אינו חוקי. קק”ל איימה כי במקרה כזה תבוטל האמנה בינה לבין המדינה, אמנה במסגרתה הפקידה קק”ל את ניהול אדמותיה בידי המדינה ובלבד שזו לא תפר את עקרונות היסוד של קק”ל : גאולת אדמות בארץ ישראל לטובת יישוב יהודים.
במאבק בין חובת המדינה לקיים שוויון אזרחי במדינה, וזכותו של העם היהודי לקיים גופים חוץ מדינתיים – לטובת בני העם היהודי , נחלש והולך הרצון הציוני , מתמעטת דמותה של המדינה כמדינה יהודית, וגוברת והולכת דמותה של המדינה כמדינת כל אזרחיה.
האוניברסיטה העברית דואגת לקדם את הסטודנטים הערבים שלה. ולכן הציעה מלגות והטבות מיוחדות לערבים שהשיגו ציונים בינוניים בתואר ראשון אם ימשיכו לתואר שני במדע הטבע . אם נזקקו לשנת השלמה בגלל הישגיהם הנמוכים – האוניברסיטה מימנה את לימודיהם והעניקה להם 2000 ש”ח מלגה בכל חודש. ואם התקבלו לתואר שני ( אל דאגה. התקבלו) – 4000 ש”ח לחודש. לערבים בלבד. א-דאולה מענא.
במדינת ישראל בימינו כנראה לא נזכה בקרוב לראות מכרז על קרקע בירושלים להקמת שכונה “ליהודים בלבד”. התקינות הפוליטית שהשתלטה עלינו אילפה כמעט את כולנו לראות בפרסום כזה – ביטוי גזעני.
אבל ההיפך קרה, וקורה. לפני חודשים אחדים הודיעה עירית תל אביב, בלי למצמץ או לגמגם, על “פרויקט מיכאלאנג’לו 15” לאוכלוסיה הערבית., 32 דירות. דיור בר השגה. קבוצת יהודים תושבי יפו, חסרי דיור, העונים על כל תנאי המכרז למעט תנאי מצער אחד : הם אינם ערבים, וגרוע מכל – הם יהודים ( אני מניח שאם היו מסתננים מאפריקה העיריה היתה מוצאת פתח לקולא) עתרה לבית המשפט נגד המכרז המפלה יהודים . בעתירתם אמרו כי “הדרתם מהפרויקט רק בשל היותם יהודים הינה החלטה תקדימית ושערורייתית שנגועה בגזענות ובאפליה פסולה על בסיס קריטריונים לא רלבנטיים לחלוטין של לאום ודת”.. נשמע הגיוני? תלוי את מי שואלים. השבוע דחתה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב את העתירה. מקצת מהנימוקים לדחייה היו טכניים (“שיהוי”) אבל עיקרם – העיריה רשאית להפלות במסגרת “העדפה מתקנת”. העותרים מתכוונים לערער לבג”צ. אני מציע לקוראים לא לעצור את נשימתם בציפייה שדווקא בג”צ יפסול את המכרז הגזעני והמפלה הזה.הרי היה זה אותו בג”צ שדרש להעמיד את רב העיר צפת שמואל אליהו לדין משמעתי כי קרא לא להשכיר דירות לערבים. גזענות מגעילה.
מכבסת המלים עשתה אלף סיבובים, והתרגום הנוכחי , התקין פוליטית ל”א-דאולה מענא” הוא : “העדפה מתקנת”. ראשי עירית תל אביב קיוו אולי לרצות את האוכלוסיה הערבית הסובלת מרגשי קיפוח ,אך הללו הבינו את המסר החבוי ב”אפליה המתקנת” הזו בדרכם שלהם. הם לא המתינו להגרלת הדירות שנועדו לערבים בלבד. חודש לאחר פרסום המכרז יצאו לפרוע ביהודים, לשרוף אותם חיים בבתיהם. להטיל טרור, כדי לגרום ליהודים לברוח מיפו, לקחת בכוח מה שניסו לתת להם במחיר מציאה. כאז כן עתה. הם בטוחים שהשלטונות – איתם.
כתבות נוספות
